את הציירת הילה שפיצר הכרתי דרך הרשתות החברתיות.
את יצירותיה פגשתי לראשונה ביריד המשובח לאומנות ישראלית "צבע טרי".
מהר מאוד התחברתי לשפתה האומנותית ולאופן בו היא מתייחסות לסביבות המגורים אותם היא מציירת.
מאז אני עוקבת קבועה אחר העבודות שהיא מעלה בפייסבוק ובאינסטגרם.
בחרתי בהילה כאומנית הראשונה שראיינתי בסדרת הראיונות "ראיונות להשראה".
את הילה פגשתי בסטודיו שפתחה לאחרונה בדרום תל אביב, אי שם מעל נגריה ישנה.
מוזמנים להכיר.
נעים להכיר:
הילה שפיצר, בת 31, בוגרת בצלאל.
ציירת, רשמת וגם מורה לציור ורישום.
מאיפה?
גדלתי בנתניה עד גיל 6 ואז עברנו לתל אביב.
בתקופת לימודי בבצלאל גרתי בירושלים ולאחר סיום הלימודים חזרתי לתל אביב.
באותה תקופה נפתח מתחם חדש של אומנים בבאר שבע, "משכן לאומנים צעירים" ונשארתי בבאר שבע שלוש שנים. לאחרונה עברתי למושב סתריה ועובדת בסטודיו שלי בדרום תל אביב.
מהי שיטת העבודה שלך?
רישום בעיפרון,צבעי עיפרון ושמן על בד.
הרבה פעמים אני אוהבת להתחיל עם רישום על דף אחד ואז להוסיף עוד ועוד דפים, אני בדרך כל לא עובדת עם דפים גדולים.
לאחר מכן אני יוצרת רישומים המורכבים מהרבה דפים וחלק מהרישומים עוברים לקנה מידה גדול יותר בציור שמן על בד.
מהי טכניקת הציור שאת הכי אוהבת?
זה תלוי באופי העבודה, כמובן שהכי כיף זה רישום כי זה נגיש ופשוט ולא צריך להערך עם הרבה ציוד.
בעבודות שלך את מציירת הרבה דמויות של אנשים, האם את נעזרת גם בצילום בתהליך העבודה?
כן, אני מצלמת, עם התמונות שצלמתי אני מרכיבה קולאז'ים בפוטושופ, כשלב הכנה לציור.
לאחר מכן אני מציירת את כל האנשים עוד פעם ועוד פעם גם עם טושים שנותנים עוד עניין בטקסטורות ומשחקת עם הציור תוך כדי עבודה.
איך מתחילה עבודה? ממקור השראה ראשוני ועד לציור?
בדרך כלל זה מתחיל בסיטואציות בחיים שמעניינות אותי, אני בן אדם שמתבונן ומסתכל מהצד על דברים, לדוגמה קורס יזמות שהשתתפתי בו לאחרונה שהיו בו הרבה מצבים מעניינים בין האנשים.
כל אחד מגיע ממקום אחר, מתחילה להיווצר דינמיקה במהלך הקורס ואותי מעניין לראות את הדברים הקטנים, איך הוא נשען על השולחן ואיך היא מדברת עם ההיא וכדומה.
דברים כאלה מרגשים אותי ואני מבינה שאני צריכה לצייר את זה ולמחרת אני מביאה איתי מצלמה ומוצאת את הזמנים הנכונים לצלם.
אחר כך אני עוברת על הצילומים ומרכיבה מהם קולאז'ים בפוטושופ. מדפיסה, עושה סקיצות ואז מציירים.
כיצד את בוחרת אימג' אחד מהרישומים אשר אותו את רוצה להגדיל ולצייר על בד הקנבס?
קשה לי להסביר את זה, זו תחושה פנימית ועמוקה של מה צריך ומה יהיה לי מעניין.
בעבר לא כל כך ידעתי מה לבחור ואז אחרי שעשיתי את כל הסקיצות וההכנות נהיה לי משעמם והפסקתי.
אז אני עובדת עם תחושות בטן, מה יעניין אותי ומעבירה אותו לדף הגדול יותר.
מה היא סביבת העבודה שאת אוהבת ליצור בה?
אני מאוד אוהבת להיות בבית, כשגרתי בבאר שבע הסטודיו היה בבית במרפסת ענקית וסגורה וזה היה הכי כיף בעולם, לא להתרחק מהבית.
עכשיו שפתחתי את הסטודיו החדש כאן בתל אביב, אני עובדת בו בעיקר, למרות שאני אוהבת לעבוד מהבית. את עבודת המחשב אני עושה בבית ואת עבודת הציור בסטודיו.
איך את אוהבת לעבוד? בשקט, עם מוזיקה, ביום, בלילה?
זה משתנה לפעמים עם מוזיקה ולפעמים עם הרצאות ברקע.
עובדת בעיקר ביום, בגלל שאם אעבוד רק בלילה לא אראה את בן הזוג שלי.
אבל אני אוהבת לעבוד בלילה, אז בשעות הלילה אני אוהבת לחשוב.
בלילה קורים דברים טובים, כשהעולם נהיה שקט והפייסבוק לא זז לשום מקום אז הראש עובד.
מהם נושאי הציור האהובים עליך שהכי כיף לך לעבוד עליהם?
אני בעיקר אוהבת לצייר חללי פנים של בתים, את הבית שלי, בתים של אנשים אחרים, ארוחות עם אנשים. אני עוסקת בנושא הזה כבר 5 שנים מתקופת הלימודים.
הנושא הזה תמיד מרתק אותי אבל זה גם משתנה, הייתה לי תקופה שנושא העבודה שלי היה מבנים בעיר באר שבע, ועכשיו אני מתעסקת יותר באנשים ובסיטואציות של אנשים בחלל.
האם את מגדירה את סביבת המגורים של אנשים שאת מציירת כמו דיוקן של בן האדם עצמו?
יש קשר בין הדברים, זה סוג של דיוקן של הבן אדם אבל זה אפילו יותר מזה.
לכל בית שתכנסי אליו יש את אוסף החפצים שלו כמו מוזיאון קטן, כמו חדר פלאות אישי.
לכל אחד יש את ה- Installation שהוא בונה לעצמו ולכל אחד יש פלטת צבעים שאפשר לפרוט ולמיין לסוג של אופי וויזואלי שאדם מאמץ לעצמו, זה מה שבעצם מעניין אותי.
אני מאוד מתחברת לעבודות שאת מציירת מכל הכיוונים כמו הציור "הסטודיו של שלומית דוידוביץ", מכיוון שזה מזכיר לי את השפה שאני עוסקת בה בעיצוב פנים, שרטוט פריסות, חזיתות, מבטי על וצד.
למה את משתמשת בשיטת הציור הזאת ומתעדת את החלל מכל הכיוון?
כי העולם הוא מכל הכיוונים. זה גם מאתגר אותי לראות איך אני מבטא את זה על הבד על מנת שזה לא יראה שטוח לגמרי. לנסות ולהבין אך אני פותרת את זה מבחינה ציורית בתוך התחום בו אני עובדת.
אני רוצה להראות את הכל ולהכניס את הכל, לא רק משהו אחד.
כמו להיות מספרת על, ליצור חוויה שלמה לצופה כדי שיקבל את כל הזויות והצדדים, זה מאוד מעניין אותי.
האם מבחינתך יש כיוון אחד לציור מסוג זה, או שניתן לתלות את הציור גם הפוך, ולהמשיך לסובב את הציור כל פעם בכיוון אחר?
כן אפשר להמשיך לשחק עם הציור. זה יכול להיות מגניב ואפשר באמת להמשיך ולהפוך את העבודה.
אני אפילו שוקלת להציג בתערוכה תמונה אחת הפוך.
בזמן שאני מציירת הפוך אני פתאום קולטת שאני יכולה להפוך את הקנבס ולהמשיך לעבוד עליו מזווית חדשה ובמקום לצייר מלא אנשים הפוך אני הופכת את הציור ומציירת רגיל.
בציורים את מתייחסת לחומרים שיש בבית כמו, מרצפות הטרצו המוכרות, שטיחים וחפצים.
מה חשיבות החומרים בשבילך בציור?
אני פחות חווה את זה כחומרים אלא בתור טקסטורות, כי בציור הכל עובר פילטר והכל הופך להיות אותו חומר וצריך להעביר את התחושה במעבר של טקסטורות, גוונים ושקיפיות.
במעבר לדו-מימד של הדף, המעברים שקיימים בין המשטחים כמו ריצפה,קיר וחור שבקיר הם הטקסטורות. כל הצבעוניות והטקסטורות מאפשרים את ההבחנה בין המשטחים.
אני רוצה להעביר את הסיפור של הבן אדם שחי שם ואני שואפת להעביר את האווירה שהייתה ולהדגיש את הדברים שיחשפו את האופי של המקום.
כל חומר שאני מציירת צריך לעניין אותי ואני מדגישה את כל מה שחשוב לי כדי לספר את הסיפור.
בעולם האומנות נותנים הרבה פעמים שמות כמו "ללא כותרת".
את נותנת שמות לכל אחד מהציורים שלך שלפעמים נראים כמו ציטוט פוסט קצר בפייסבוק כמו: "the best visit I had so far" או "I like the bedroom better" .
מה חשיבות שם היצירה בשבילך ובאיזה שלב את נותנת את השם?
אני ממש לא אוהבת את ה- "ללא כותרת".
השמות זה בשביל להצמיד לציור את החוויה ולהשלים את תיאור האווירה לציור.
השם פשוט מגיע במהלך העבודה על הציור, אבל לעולם לא יהיה ללא כותרת.
מהי השראה בשבילך ובאילו פעילות את מוצאת את עצמך מלאה בהשראה שמניעה ליצירה?
כל דבר שגורם לי ליצירתיות ושגורם לי לעשות משהו.
השראה יכולה להיות בכל מצב, מפגש עם אנשים בבית או להסתובב ברחוב.
יש גם השראות כמו בזמן שמיעת מוזיקה, רכיבה על אופניים ושמיעת הרצאות שהם יותר מוטיבציה להמשיך את העבודה.
את אוהבת להשתמש באינסטגרם ובפייסבוק כבמה שמאפשרת חשיפה?
אני מאוד אוהבת את הפייסבוק, זה כיף שאנשים נחשפים לעבודת היצירה שלך גם אם את לא במרכז.
לא צריך לעבור בין מתווכים כדי שיוכלו לראות את העבודות.
כל אחד יכול פשוט לעלות וזה נותן הרבה חופש, אני ממש אוהבת מאוד את הפלטפורמה הזאת.
דרך הפייסבוק הכרתי מלא אנשים חדשים, זה כלי מעולה.
אחרי אילו אומנים את אוהבת לעקוב וממליצה להכיר ברשת?
זה כיף ומגניב שאפשר להיחשף דרך האינסטגרם למלא סוגי אומניות בעולם.
חבר המליץ לי על אומנית מארצות הברית בשם anna valdez שמציירת סטים של מלא צמחים בסטודיו שלה ומשתמשת במלא טקסטורות והיא ממש נחמדה.
בפייסבוק אני בעיקר עוקבת אחר חברי הציירים בארץ.
ציירים כמו בעז נוי, שמצייר גם חללי פנים ומשתמש במלא צבעים חמים.
אפשר לראות אותו החודש מציג בתערוכת שנפתחת בגלריית רוזנפלד.
גם אחר הציירת נעם ונקרט, שהציגה לאחרונה תערוכת יחיד בשם "גרניקה בחדר השינה" תערוכה שעוסקת ביחסים של אנשים עם יצירות האומנות התלויות בביתם.
לאחרונה גם גיליתי דרך הפייסבוק את אפרת חכימי שעושה עבודות נייר ממש מיוחדת, מומלץ.
כשאנשים שומעים שאת ציירת מה הם אומרים?
יש כאלה שמתלהבים אבל הרוב אומרים, אבל מה את עושה עם זה?
או שואלים ומה עוד את עושה?
איפה אפשר לראות את העבודות שלך?
החל מ-23 למרץ אני מציגה לחודש שלם בתערוכת יחיד "אנחנו השממה שבאתם להפריח"
בגלריה מנשר בתל אביב.
כמובן תמיד אפשר לתאם איתי פגישה כאן בסטודיו שלי hillaspitzer.com
אני מזמינה אתכם להמשיך ולהכיר את העבודות של הילה בדף הפייסבוק Hilla Spitzer art
ולעקוב אחריה גם בפרופיל האינסטגרם הצבעוני שלה.
תודה רבה הילה על שהיית המרואיינת הראשונה שלי בסדרה "ראיונות להשראה".
היה תענוג להתארח בסטודיו החדש ולהכיר אותך ואת העבודה שלך יותר מקרוב.
לקבלת עידכונים על "ראיונות להשראה" חדשים בבלוג, הרשמו לניוזלטר Design-PlayGround
Comments